פליטות מתעשייה
מזהמי האויר הנפלטים מהתעשייה מקורם בעיקר בתהליכי שריפת דלקים לצורכי הפקת אנרגיה,בהם נפלטים לרוב: תחמוצות חנקן (NOx), תחמוצות גופרית (SO2) וחלקיקים הנישאים באוויר. חומרים אורגניים נדיפים (VOC) נפלטים לאוויר ממקורות בלתי מוקדים מפעילות אחסון ושינוע דלקים, ייצור ושימוש בממסים וחומרים אורגניים שונים. כמו כן, בתהליכי שריפת דלקים כגון מזוט וממפעלים לעיבוד מתכות עשויים להיפלט חלקיקים המכילים, בין היתר, מתכות כבדות כגון: ניקל, ארסן, אלומיניום, אבץ,קדמיום, ונאדיום ועוד.
פיקוח על פליטות ממפעלי מפרץ חיפה:
חוק אויר נקי התשס"ח שנכנס לתוקפו בתחילת שנת 2011, אוסר על מקורות פליטה לפעול ללא היתר פליטה. המפעלים הנכנסים לקריטריון המוגדר בחוק מחויבים להגיש בקשה להיתר פליטה למשרד להגנת הסביבה. תהליך קבלת ההיתר נעשה בשיתוף מלא של הציבור והוא רשאי להגיב על טיוטות ההיתרים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. ההיתרים כוללים את כל התנאים של המשרד להגנת הסביבה בתחום הפליטה לאוויר ובכך מחליפים את התנאים המקבילים ברשיון העסק. התנאים כוללים בדרך כלל פירוט של ערכי פליטה ודרישות עמידה בטכניקה המיטבית הזמינה כפי שנקבע במסמכי הייחוס של המועצה האירופאית לרישוי אינטגרטיבי (IPPC) עבור הפעילות התעשייתית המתקיימת במתחם של מקור הפליטה, כולל דרישה חוצת מגזרים לחיסכון אנרגטי (ENE BREF). מקורות פליטה שפעילותן אינה מוסדרת במסגרת היתר פליטה, נדרשים עדיין לעמוד בתנאי רישיון עסק. גם התנאים הקבועים בהיתרי הפליטה וגם התנאים הקבועים ברשיונות העסק באשר לערכי פליטה ותקנות נוספות מתבססים רבות על מסמך הנחיות טכניות לשמירת איכות האוויר שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה הגרמני. להלן פירוט התעשיות הפועלות במפרץ חיפה:
מגזר תעשייתי
הפקת אנרגיה בשריפה (LCP)
זיקוק נפט וגז (REF)
הפקה המונית של חומר אורגני (LVOC)
הפקת חומר אנאורגני אמוניה חומצות דשנים (LVIC-AAF)
הפקת חומר אנאורגני מוצקים ואחרים (LVIC-S)
הפקת חומר אורגני עדין (OFC)
טיפול בפסולת (WT)
תעשיית המזון (FDM)
פולימרים (POL)
אחסון חומרים נדיפים (EFS)
טיפול שטח בממסים (STS)
טיפול שטח במתכות ופלסטיק (STM)
תעשיות מתכת מלבד ברזל (NFM)
יציקות ונפחות (SF)
שם מפעל
ש.ח. ציפוי אלחלד
מפעל ציפוי מתכות עמק זבולון
הסבר על מפעלים נבחרים
תחנת הכוח חיפה
תחנת הכוח חיפה היא מפעל הפקת אנרגיה ותיק שנוסד ב-1935 בשפך נחל הקישון, כיום תחנת הכוח כוללת שני מתקני ייצור חשמל חדשים בהספק 370 MW שהופעלו לראשונה ב-2011. מתקני הייצור הללו מבוססים על עקרון הפעולה של המחזור המשולב אשר כולל שתי טורבינות להשגת יעילות מירבית כאשר אחת היא טורבינת גז והשנייה טורבינת קיטור המהוות חלק מאותו תהליך, לשם תפעול מערכת כזאת משתמשים בגז טבעי או דלק נוזלי קל המשמש כגיבוי.
טורבינת גז בנויה משלושה חלקים, מדחס, תא שריפה וטורבינת התפשטות. אוויר נשאב מהסביבה ונדחס ללחץ של בין 10-30 בר ולאחר ניקוי באמצעות פילטר למניעת בלאי, אשר לעיתים אינו מספיק ולכן מלווה בציפוי הלהבים כנגד שיתוך. בתא השריפה האוויר הדחוס מעורבב עם דלק ונשרף בטמפרטורה של 1235-1430 מעלות צלסיוס, לאחר השריפה הגז מתפשט דרך הטורבינה המפעילה גנרטור בו מופק חשמל המשמש בין השאר גם את צרכי המדחס, לרוב אין הבדל בהילוכים בין הטורבינה לגנרטור.
טורבינת גז היא לרוב בעלת יעילות של 33-38%, לשם הגדלת יעילות זאת, גזי הפליטה היוצאים בדרך כלל בטמפרטורה של 430-630 מעלות צלסיוס מוזנים למתקן להפקת קיטור המוזרם לטורבינת קיטור להפקת חשמל נוסף בהיקף של כשליש מההספק הכולל, דבר המעלה את יעילות המרת האנרגיה לכדי 58.5%. בתמונה ניתן לראות דוגמא למתקן ייצור מחוץ לארץ הפועל בשיטת המחז"מ.
בתחנת הכוח קיימות גם שתי היחידות הקיטוריות הותיקות להפקת אנרגיה בהספק של 141MW ליחידה שנחנכו עוד ב-1967. היחידות נמצאות במצב מבצעי ומוכנות להיכנס לפעולה לשם גיבוי בשעת חירום. בפועל יחידות אלו אינן פועלות מעבר ל-300 שעות בשנה ובשנת 2018 חברת החשמל מייעדת אותן לגריטה. כל פעילות הפליטות לאוויר של תחנת הכוח חיפה מוסדרות בהיתר פליטה מס' 1515 שנכנס לתוקפו ב-07.07.2016.